הגדרת את השעון המעורר שלך ל-7 בבוקר. הזמנת טיסה שיוצאת ב-8 בערב. התוויות האלה מרגישות אוטומטיות. אבל מאיפה הן באות? ומה הן באמת אומרות? מסתבר שהתשובה חוזרת לרומא העתיקה ולדרך שבה הם צפו בשמיים.

תובנה מהירה: a.m. משמעותו “לפני הצהריים” או “לפני חצות”. p.m. משמעותו “אחרי הצהריים” או “אחרי חצות”. שני המונחים מגיעים מלטינית ועוקבים אחר מיקום השמש.

מה מייצגות בפועל ה-a.m. וה-p.m.

קיצורים אלה מגיעים מלטינית. “a.m.” קיצור ל-ante meridiem, שפירושו “לפני הצהריים”. “p.m.” מייצג את post meridiem, או “אחרי הצהריים”. החלק “meridiem” מתייחס לצהריים, כשהשמש בשיאה בשמיים.

אז 10 a.m. משמעותו 10 שעות לפני הצהריים. ו-3 p.m. משמעותו 3 שעות אחרי. פשוט בתיאוריה, אם כי זה עדיין יכול לבלבל אנשים בסביבות השעה 12. עוד על זה בהמשך.

מדוע אנחנו משתמשים במערכת של 12 שעות בכלל

אנחנו מחלקים את היום לשני חצאים של 12 שעות כל אחד. זה מגיע מימי מצרים העתיקה ורומא. שתי התרבויות השתמשו בשעוני שמש והבחינו שהיום מחולק באופן טבעי בין אור לחושך.

המספר 12 לא היה מקרי. הוא מופיע הרבה במערכות ספירה עתיקות, כנראה כי הוא מחלק בקלות ב-2, 3, 4 ו-6. זה הפך את הפירוק של היום לחלקים נוחים בלי חישובים מורכבים.

חצות וצהריים הם המוזרים

כאן הדברים נעשים מוזרים. הצהריים מסומן ב-12 p.m., אבל זה הנקודה שמחלקת בין בוקר לערב. וחצות הוא 12 a.m., למרות שזה בעצם תחילת יום חדש. זה מרגיש הפוך, אבל ההיגיון מבוסס על מתי השמש עוברת או לא עוברת את שיאו.

תחשוב על זה כך: 12 a.m. משמעותו אפס שעות לפני הצהריים. חצות. היום חדש. 12 p.m. משמעותו אפס שעות אחרי הצהריים. השמש הגיעה לשיאה בדיוק.

איך התוויות האלה התפשטו ברחבי העולם

המערכת הלטינית תפסה במהלך האימפריה הרומית. מאוחר יותר, שעוני מכניים אירופאים השתמשו במשטח של 12 שעות, מה שחיזק את השימוש ב-a.m. ו-p.m. ככל שהשעונים התפשטו עם הקולוניזציה והמסחר, הפורמט התפשט גם כן.

היום, רוב המדינות משתמשות בפורמט 24 שעות במקומות רשמיים כמו תחבורה וצבא. אבל בחיי היומיום במדינות כמו ארה"ב, קנדה ופיליפינים, עדיין משתמשים ב-a.m. ו-p.m.

מדוע השעון של 24 שעות אינו אוניברסלי

פורמט 24 שעות מונע בלבול. אין צורך לשאול אם הפגישה ב-7 בבוקר או בלילה. אבל הרבה אנשים מוצאים אותו פחות טבעי לשימוש יומיומי. לומר “נפגש ב-9 p.m.” זורם יותר מאשר “21:00”.

זו הסיבה ששני המערכות עדיין קיימות. אחת מדויקת יותר. השנייה מוכרת יותר. בחלק מהתרבויות, שתיהן משמשות יחד בהתאם להקשר.

<h2טעויות נפוצות שאנשים עושים

  • להניח ש-12 a.m. משמעותו חצות
  • לתכנן ב-12 p.m. ולחשוב שזה חצות
  • לערבב בין זמני טיסות מוקדמות בבוקר
  • להקליד “a.m.” באותיות גדולות (צריך להיות באותיות קטנות)
  • להשתמש בשני הפורמטים יחד, כמו “14:00 p.m.”

טעויות אלה קלות לעשות. אבל ברגע שאתה יודע מה המונחים משמעותם, קל יותר להימנע מהן.

מדוע המערכת העתיקה הזו עדיין עובדת

a.m. ו-p.m. הם קצרים, פשוטים ומוכרים. הם קשורים למשהו שכל אחד מאיתנו מבין: השמש זורחת ושוקעת. ואפילו עם כל הטכנולוגיה שלנו, אנחנו עדיין חיים לפי תבנית השמש. בוקר זה כשהשמש זורחת. ערב זה כשהיא שוקעת.

אז התוויות נדבקו. לא כי הן מושלמות. אלא כי הן עובדות טוב מספיק והן קיימות כבר זמן רב, שרובנו לעולם לא חושבים פעמיים עליהם.

איך הזמן מדבר אלינו כל יום

אתה אולי לא מדבר לטינית, אבל אתה אומר את זה בכל פעם שאתה מגדיר תזכורת או מתכנן שיחה. a.m. ו-p.m. הם שרידים קטנים של מדידת זמן עתיקה שחיים בשגרה היומית שלך. הם מזכירים לנו שגם החיים המודרניים ביותר עדיין עוקבים אחר תבניות שהחלו לפני אלפי שנים. ממש לפני הצהריים. ממש אחריו. זה כל מה שצריך לדעת באמת.